פורום המנהלים של ישראל
כל המנהלים של ישראל באתר אחד

אינטואיציה עסקית

פורסם בתאריך: 11.08.2013 | ע"י בן אור רבין | צפיות: 2578

כמות ההחלטות שמנכ"ל צריך לקחת בחייו העסקיים נמצאת בטווח המיליונים. כל יום, כל היום, מונחות לפניו סוגיות רבות שלא נפתרו ברמות אחרות והוא נדרש להכריע בהן. מה שהופך מנכ"ל למצליח, הוא המינון של ההחלטות הטובות כנגד ההחלטות הלא טובות, והחשוב מכל, להחליט נכון בסוגיות הפוסלות. סוגיות שההחלטה בהן תכריע את גורל הארגון.

אמה מה, בכדי להכריע נכון, צריך המון כלים, חלקם נמצאים אצלו עם מערכת ההפעלה, בגנים, וחלקם יבואו מהאינטואיציה העסקית שלו.

גנים זה דבר חשוב. יש בהם מרכיבים חשובים שבלעדיהם הוא לא יוכל להיות מנכ"ל טוב, וככל שהם מפותחים יותר, הגנים האלו, מינון ההחלטות הטובות של המנכ"ל יגבר על הלא נכונות.

אחת מהתכונות הגנטיות החשובות היא אינטואיציה לאנשים. יכולת להכיר היטב את נפש האדם, לדעת לחזות איך ינהג אדם בודד, איך ינהג הארגון, ואיך ינהגו ההמונים, לדעת להתאים אדם לתפקידו, לדעת להוציא מאדם את המיטב, לדעת איך לנהוג באדם א' ואיך לנהוג באדם ב' ולקבל שיש הבדל מהותי בין אחד למשנהו, ושתהיה בו היכולת להתכוונן מולו בתוך המנעד העצום של השוני, לעמוד מולו ולהתנהל מולו בגובה העיניים.

חכמה היא תכונה גנטית. אי אפשר ללמוד חכמה. איך שום מסלול אקדמי שעושה אותך כזה, ואין שום קיצורי דרך לתעודה באיזו מכללה ברומניה שתעניק לך את התעודה הזאת. חכמה זו לא תעודה שתולים על הקיר ואין בה הסמכה. אף אחד לא מוסמך לקבוע חכמה, ואין לזה מדד. אדם יכול להיות הכי משכיל ביקום עם תעודות פרופסורה מהאוניברסיטאות הכי מהוללות בעולם, ומה שהם יצהירו, התעודות האלו, שהוא יודע לשנן, יודע לזכור, יש לו קליטה מהירה של החומר, שהוא חרוץ ושהוא לא מפספס הרבה שיעורים. הן יצהירו שהוא משכיל. אפילו משכיל מאוד. אבל חכם זה דבר אחר לגמרי.

אחד מענפי הספורט הפופולאריים ביותר בעולם העסקים הוא "מי יותר חכם". כולם רוצים להיות הכי יפים, הכי שריריים, הכי שווים, הכי גדולים.. אבל מה שחשוב בעולם העסקים "זה מי יותר חכם". מי "עשה הכי בשכל" מי "הימר חכם" מי "השקיע חכם" מי "עובד חכם" מי "חי חכם" הכול סביב החכמה. דיונים עסקיים מתנהלים בתחרות של מי יעיר את ההערה הכי חכמה, מי תמך בהחלטה הכי נכונה, מי שם לב לפרט שאף אחד לא שם לב, מי חשב על מה שאף אחד לא חשב, מי בחדר "הכי חכם"..

אינטליגנציה זו הבת דודה של החכמה, אבל בת דודה רחוקה. אינטליגנט זה אדם שליקט תובנות במהלך החיים, הפנים עובדות חשובות, סינן את כמות המסרים שהוא ראה, וסימן מתוכם את החשובים והוא בקיא בהם. ידיעותיו משתרעות על פני תחומים רבים ואינן מוגבלות וצרות, ניתן לנהל איתו שיחה על המדיניות הפיסקאלית אבל הוא יידע מה עושה המאייד ומה עושה המעבה במזגן, אינטליגנט זה להיות חכם קטן בהרבה מאוד דברים.

תכונה חשובה בסל הגנטיקה שעושה לה מקום של כבוד בעולם לאחרונה, היא אינטליגנציה רגשית. מחקרים מגלים שהמנהיגים של העתיד להבדיל מהמנהיגים של העבר אינם נמדדים בקור רוחם בקושי ליבם, ובעוז חרבם, הם נמדדים במידת החמלה, במידת הרגש, ובמידת האנושיות. המנהיג החדש הוא איש של אנשים, איש שרגיש לזולת, רגיש לכאב, רגיש לחיות, רגיש לרגש.

לאינטליגנציה רגשית בניהול יש ערך עצום. כל מנכ"ל, מנהל לא רק אקסאלים מורכבים הוא מנהל בעיקר אנשים. ואנשים הרבה יותר מורכבים. חשוב שיהיה רגיש לאנשים. חשוב שיהיה רגיש למי שמחפש את המילה הטובה, מי שנמצא בנקודת הגלישה שלו, מי ששומר בבטן, את מי לא לשכוח, על מה להעיר, למה לשים לב, להיות רגיש בכל מילה, בכל שורה, בכל פסיק, כי לכל אחד כזה ניתן משקל עצום. הוא יצטרך להיות כל הזמן מאוד רגיש. זו עבודה קשה, אבל מאוד חשובה בניהול.

השכלה זה נדבך חשוב בחייו של מנכ"ל, אבל מנכ"ל זה מקצוע, ואין באמת בית ספר למנכ"לים. רוב ידיעותיו כמנכ"ל יבואו מניסיון שרכש בתפקידיו הקודמים שמילאו את ארגז הכלים אתו הוא יגיע לתפקיד המנכ"ל. ככל שהניסיון אותו הוא מביא יותר רלוונטי לתפקיד אותו הוא ימלא, ככל שיש הלימה בין ידיעותיו לדברים שהוא יעשה ביום יום, כך יגדלו סיכוייו להצליח בתפקיד. מחקרים מראים שבשעת מבחן, 85% מהמנהלים האקדמאים פונים לאינטואיציה ולא לחומר הנלמד בספרי הלימוד.

להשכלה יש יתרונות אך יש גם חסרונות. ללמוד להכין מצגות פאואר פויינט זה דבר חשוב, ללמוד דיני חוזים זה חיוני, להיות נוכח בקורסי ליבה בשיווק זה קריטי. אבל ללמוד לנהל אנשים, ליזום, לחשוב, להתנהל נכון בעולם העסקי, להתנהל נכון במשברים, להתנהל נכון בשגשוג, זה לא משהו ששום מוסד אקדמי יכול להכין את המנכ"ל. אין סיכוי שילמד בשום מוסד אקדמי את כל התרחישים שהעתיד צופן לו, ורוב הסיכויים שהסיטואציות שיפגוש בחייו העסקיים לעולם לא יופיעו באף עמוד בספרי הלימוד והפתרונות המופיעים שם למצבים דומים לרוב לא יהיו רלוונטיים למצב בו הוא נמצא.

העולם העסקי מתחלק לאלו שכותבים ספרים ולאלו שקוראים ספרים. אלו שמשרטטים את המפה, ואלו שפוסעים בה. אלו שכותבים ספרים הם אנשים שחושבים מחוץ לקופסא. הם סגלתנים, יצירתיים, יצריים, הם יצרו מצבים, נקלעו למצבים, נחלצו ממצבים, וחיו לספר על זה. אלו שקוראים ספרים, קראו על זה. ומתוך אותה קופסא הם ינסו ליצור, ללכת באותו התלם, לחקות את אותה השיטה, אבל אף תלם לא דומה למשנהו, לא קופסא זהה לאחותה, והשיטה לא תמיד מתאימה. תלמיד חכם הוא זה שלמד, אבל למד לא להיכנס לקופסא ולשהות בה, לא לחפש מה היה כתוב בפרק על "איך להוציא לימונדה מלימון". אין פרק כזה. צריך לכתוב אותו. צריך ללמוד לכתוב.

אך מכול הכישורים, הכלי הכי חשוב להצלחה, הוא אינטואיציה העסקית.

אינטואיציה עסקית היא שילוב של הרבה דברים, שקשורים בעיקר לניסיון, ואינפורמציה רלוונטית. זה עולם עצום של מידע, עולם של חוויות, עולם של ניסיון, עולם של תמונות. בכדי להיות מנכ"ל טוב, צריך שהתמונה שיש לו תהיה הכי עשירה שאפשר, הכי חדה שאפשר, והכי רחבה שאפשר. הוא יאלץ להתרחק הכי רחוק שהאומץ יאפשר לו, גם אם יש סיכון בלפספס את הפרטים הקטנים, וגם אם הוא איש של פרטים קטנים. ובכדי לקבל את ההחלטה הנכונה, הוא ישלב את ידיו, יתבונן, וינסה, חזק ככל שיוכל, לספוג אליו כל פיסת אינפורמציה אפשרית וללקט ולהכיל כמה שיותר מכל מה שהוא רואה. ואז, להרהר, להרגיש, לאגור, לעבד את כל זה, ורק אז להחליט.

ככל שהוא יכיל יותר, ככל שיראה יותר, ככל שהמידע, התמונות, והתחושות יהיו יותר טריות, יותר אמתיות, כך הוא ישכלל את האינטואיציה העסקית שלו. ההארד דיסק המופלא שלנו, המוח, יתייק את המידע במקומות שלא חשבנו שקיימים עמוק בתוך התת מודע, ובבוא העת, כשיידרש המידע, הוא יידע לחשב לבד את הנתונים ולהפיק למודע את התשובה מבלי להסביר את הדרך. אינטואיציה.

חשוב לדעת, שחלק מהתמונות שיראה המנכ"ל, וחלק מהדברים שהוא ישמע, יישקפו דרך משקפיים של אחרים, ויאמרו דרך פיות של אחרים. חשוב להיות חכם לבחור לראות דרך המשקפיים של האנשים האמתיים ביותר ולהקשיב לדברים הצלולים ביותר, ולוודא שאינם מהולים בשום אינטרסים.

ראש הארגון, רק אם הוא מקצוען בתחומו, והוא בקיא בכל כנפיו, בכל קצות אצבעותיו, יודע מספיק על כל תחום בפעילותו, יקבל את ההחלטות הנבונות ביותר לארגון דרך האינטואיציה העסקית שלו. לכל אדם אחר. מתוך הארגון או מחוצה לו, לא תהיה תמונה מפסיק שלמה בכדי לקבל את ההחלטה.

לבני הארגון תמיד יהיו חסרים פריימים מתוך הפאזל, ותחום מומחיותם בארגון תמיד יקבל משקל אחר בתמונה. הם יכולים להיות המחליטים הכי נבונים בתוך עולמם. אבל עולמם הוא חלק מעולם.

הארגון הוא עיגול גדול הבנוי מנתחים רבים, שכל אחד מהם הוא עולם בפני עצמו. לכל נתח כזה יש מנהל, והוא רואה את הנתח הזה ברזולוציה של HD לפרטי פרטים. האינטואיציה העסקית של המנהל הזה לתוך תחומו היא הטובה ביותר שיש בארגון. הוא בסופו של דבר יידע הכי טוב מכולם על הנתח הזה. אמה מה, בכדי לקבל החלטות גדולות, צריך לראות את כל התמונה, לחשוב על איך ההחלטה משפיעה על נתחים אחרים, איך היא מתיישרת עם החזון של הארגון, ומה ההשלכות הנלוות אליה. ובשל כך צריך לדעת הרבה יותר, לראות את כל התמונה ולהיות בקיא היטב בכל הנתחים האחרים.

לאנשים מחוץ לארגון, יהיה חסר המרכיב החשוב ביותר בתהליך קבלת ההחלטות עבור הארגון. אינטואיציה עסקית. חסרים להם הרבה יותר חלקים בפאזל, התמונה שהם יראו תהיה המרוחקת ביותר, המפוקסלת ביותר והרחבה ביותר. והיא תכיל שיקולים נוספים.

מנהל בנק או חבר דירקטוריון שיידרש לאשר לארגון מהלך כזה או אחר על בסיס אינפורמציה שיספק לו הארגון צריך בעיקר דבר אחד. אומץ. אומץ לסמוך על מי שמציג לו את התמונה, אומץ לסמוך על האינטואיציה העסקית של המציג והמוביל. כי היא מורכבת ממיליוני תמונות שהוא לא יוכל להעביר, מאות אלפי פיסות מידע מקצועי שהוא לא יוכל לפרוט, רבבות תחושות שהוא לא יוכל לתאר, אלפי תובנות שהוא לא יוכל לחלוק, ובכל ארגון יש רק אחד כזה. המנהל הכללי. כי לו יש את הספקטרום הכי רחב, התמונה הכי חדה, המידע הכי טרי, וההחלטות והיוזמות שלו מבוססת על עיבוד של אלו.

ההוא שם למעלה צייד אותנו במעבד על שעובד בצורה מופלאה. לכל אחד יש מעבד אחר, וכל אחד עושה בו שימוש אחר. אבל רוב העבודה של המעבד הזה נמצאת מאחורי הקלעים, בתת מודע. רוב הפעולות שלו במודע נעשות על בסיס נתונים, ומספרים, ותחשיבים, אבל בתת מודע מתרחש העיבוד האמתי, והוא זה שיפיק את ההחלטה הכי נכונה, נבונה, בריאה, ועם הסיכויים הכי טובים, להצליח.

האינטואיציה העסקית.
שם ומשפחה: בן אור רבין תפקיד: מנכ"ל חברה: נאטורפיל
שם הכותב תוכן
מיכאל אחד המאמרים המרתקים שיצא לי לקרוא על ניהול
שם הכותב
נושא
התוכן
קוד אבטחה
החלף תמונה